כותב/ת - לא ידוע

לפני הרבה שנים כל הילדים היו שמחים כי קמה מדינת ישראל. הם אהבו לראות את חיילי ישראל וגם

את האוניות מגיעות עם הרבה עולים ממדינות שונות.

הילדים אהבו מאוד לראות את הדחפורים הפורצים דרכים ומכינים את הקרקע לבתים חדשים.

אבל קבוצת הילדים שגרה בבית קטן באמצע השדות דאגה מאוד.

"אם יתחילו לבנות בכל מקום אז נשאר בלי פרחים ועצים בשדות של ארץ ישראל" הם חשבו.

בימים ההם קמה קבוצה של אנשים שמאוד אהבו את העצים והפרחים ואמרו: " אנחנו נשמור על

הטבע!!" הם קראו לעצמם החברה להגנת הטבע.

הם התחילו לחפש סמל לחברה שלהם.

שמעו זאת הפרחים וכולם ענו במקהלה:

"אני מתאים!"

"מה פתאום אתה?! אני!"

אמרה הכלנית: "אני אהיה הסמל המתאים!"

אמרו חובבי הטבע: "יפה את כלנית אך גם גדלה את במדינות אחרות, לא תוכלי להיות לנו סמל".

אמר הנרקיס: "אני אהיה סמל!"

ענו לו חובבי הטבע: "אתה יפה אך גאוותן אתה לא תוכל להיות לנו סמל."

אמר השושן הצחור: "אני אהיה לכם סמל!"

ענו לו חובבי הטבע: "יפה אתה שושן, אך גדל רק באדמת ההרים שבצפון הארץ, וארצנו לרוב היא מדבר.

לא תוכל להיות לנו לסמל."

וכך פסלו חובבי הטבע פרח אחר פרח.

חלף הסתיו, עבר החורף האביב כמעט הגיע והסמל לא הופיע.

פתאום שמעו חובבי הטבע:

"בגולן פורח איריס הגולן!"

"בגליל פורח איריס נצרתי ואיריס הדור!"

"בשומרון פורח איריס שומרוני"

"בגלבוע ובמדבר יהודה פורח איריס הגלבוע"

"בשפלת החוף ליד נתניה פורח איריס הארגמן"

"בבקעת באר שבע וערד פורח איריס שחום"

"בנגב פורח איריס הנגב ובירוחם איריס ירוחם."

צבעי כל האיריסים הללו כצבעי הקשת והם צומחים ופורחים רק בארץ ישראל.

אז החליטו פה אחד כל אנשי החברה להגנת הטבע שהסמל שלהם יהיה איריס!!

ומאז עד היום זה הסמל שלהם.