כתבה - רותי ברכה

לפני שנים רבות בארץ רחוקה באמצע יער גדול גרה לה משפחת חתולים.

אימא חתולה ,אבא חתול ובנם הקטן חתלתול.

הם מצאו להם בית מתחת לגשר ארוך קרוב לנהר וחיו שם באושר.

כל בוקר אימא חתולה ואבא חתול העירו את חתלתול הקטן בליקוקים וחיבוקים ויחד יצאו שלושתם לטיול

ארוך ביער.

בדרך שרו שלושתם ביחד שירים עליזים וחזרו הביתה רעבים ועייפים.

אימא חתולה הכינה לשלושתם דייסה טעימה ומתוקה ואבא הכין דגים ואחרי הארוחה חתלתול הקטן הלך לישון.

כל ערב לפני השינה אימא חתלתולה הייתה מלטפת את חתלתול הקטן עד שנרדם.

בוקר אחד ,חתלתול הבחין שאמו שמנה מאוד והולכת לאט בטיולים. אבל הוא לא אמר דבר.

ואז באחד הבקרים הוא התעורר ואימא חתלתולה לא הייתה בבית.

אבא סיפר לו שאימא הלכה לפינה ביער כדי לחכות בשקט שהחתלתולים שבבטן שלה יצאו.

חתלתול  הרגיש עצוב. הוא התגעגע לאימא שלו.

.כעבור יומיים אימא שבה הביתה עם עוד שלושה חתולים קטנטנים.שכל הזמן רבצו להם על אימא שלו. ינקו

ממנה ,.ישנו עליה.

חתלתול הקטן היה עצוב. כל יום הוא נעשה יותר עצוב ואפילו כעוס.

הוא התגעגע לטיולים המשפחתיים ולליטופים לפני השינה

חתלתול התחיל להציק לאחים הקטנים והחדשים שלו. הוא זרק לכל עבר את כל הצעצועים שלהם

ואפילו צעק על אבא חתול ואימא חתולה.

ההורים שלו לא ידעו מה לעשות, לפעמים חיבקו אותו והסבירו לו שלא נעים להם שהוא זורק צעצועים ולפעמים

כעסו עליו מאוד.

חתלתול הקטן יצא לבדו מהבית לחפש את החברים שלו ביער.

אולי הם יוכלו לעזור לו....

החבר הראשון שפגש היה הצב. הוא ראה רק שיריון אבל לא הפנים שלו. דפק על השיריון טוק טוק, אבל הצב לא

ענה. לפתע כשכמעט התכונן להמשיך בדרכו, ראה את הצב מוציא את ראשו לאט לאט. הוא מיהר לשאול אותו:

- מה לעשות כדי להיות שמח? .

הצב השיב שהוא אוהב להיכנס לתוך השריון.

חתלתול חיפש בכל גופו את השיריון שלו אך לא מצא אז המשיך בדרכו.

קולות מוזרים משכו את תשומת ליבו, כשהתקרב ראה את הקוף, הוא טיפס מענף לענף תוך כדי שצחק בקולי

קולות.

- קוף יקר, שאל החתלתול, אולי אתה יודע מה אני יכול לעשות כדי להיות שמח?

הקוף הסתובב ונתן לו את הגב תוך כדי שהזיז את הטוסיק בצורה מצחיקה, ואז אמר לו:

-בוא תטפס איתי, תתלה את עצמך מהזנב כמוני ואולי זה יעזור לך...

חתלתול טיפס וטיפס אך כשהוא רצה להיתלות על הזנב החליק ונפל.

חתלתול בכה קצת כי הנפילה כאבה לו. מרוב יללות העיר את הקנגורו.

הוא הגיע עד אליו וטיפל בפצע שלו עם עלים מהיער והציע לו להיכנס לכיס שלו.

תוך כדי שהקנגורו קפץ והחתלתול בתוכו, שאל אותו: אתה יודע מה אני יכול לעשות כדי להיות שמח?

בטח! ענה הקנגורו, תקפוץ כמוני ותרגיש את השמחה בכל הגוף.

חתלתול קפץ אפילו שהיה לו פצע ברגל אבל אחרי כמה זמן התעייף.

זה היה בדיוק כשראה שתי עיניים גבוהות מסתכלות עליו.

חתלתול לא ידע של מי העיניים הגדולות שמביטות מלמעלה, התקרב ונתקל ברגליים ארוכות מאוד עם הרבה

כתמים. עד שהבחין בגירף, הוא כבר הרים אותו גבוה ושאל אותו מה קורה לו כי ראה דמעה על הפנים שלו.

חתלתול סיפר לה שהוא מנסה למצוא את הדרך לשמוח, אבל שעוד לא מצאה אותה.

הוא נזכר בטיולים עם אבא ואימא לפני שהגיעו כל התינוקות. .וזה העציב אותו עוד ועוד.

הגירף אמר לו:

הבט וראה כמה יפה היער. תסתכל היטב. מה אתה רואה?.

חתלתול כווץ את מצחו התבונן לכל הכיוונים וראה קן של ציפורים ובו כמה גוזלים ואמא ואבא שלהם האכילו

אותם. החתלתול נזכר בהוריו שגם האכילו אותו כשהיה קטן. דמעה זלגה לו ולפתע הרים את ראשו, ניגב את

דמעותיו והסתכל רחוק ביער ימינה ושמאלה כמה פעמים.

בשמחה הוא הבחין באבא חתול ואימא חתולה מחפשים אותו

ודואגים מאוד..

הוא הרגיש פרץ של שמחה ושוב חש אהוב. ורצוי.

חתלתול ביקש מהגירף שיוריד אותו .אמר תודה ורץ לביתו.

כשהוריו החתולים פגשו את חתלתול הם חיבקו אותו חזק ואמרו לו: חיפשנו אותך. רצינו לצאת שוב לטייל כולנו

ביחד.

חתלתול  שמח מאוד ואפילו שיחק עם התינוקות ושר להם שירים חתוליים.

מאז, בכל פעם  שחתלתול היה עצוב הוא נזכר בטיול המיוחד שאליו יצאו כל המשפחה ביחד, ביום שבו פגש את

כל חבריו ביער עד שעלה על הגירף וראה את הוריו.בעיקר זכר את החיבוק

של  אימא ואבא.

וזה תמיד משמח חתלתולים קטנים.