כתבה - רותי ברכה.

הסיפור נכתב עבור ילד שאמא שלו חלתה והילד התרחק ממנה.

לפני הרבה שנים גרו בבית על הגבעה משפחת גמדים.

אמא גמדה, אבא גמד ושלושת ילדם הגמדים.

כל בוקר הגמדים אהבו לבוא למיטתם של ההורים ולהשתולל איתם, אחרי זה

אבא ואמא היו לוקחים אותם לגן ילדים שהיה בין עצי היער ובסוף היום היו

חוזרים להחזירם לביתם.

בדרך הם נהנו לשחק מחבואים בין העצים וגם היו מלטפים את הארנבות

והקופים.

יום אחד כשכל המשפחה חזרה מהטיול ביער אבא גמד נתקל בגזע עץ ונפל.

אמא גמדה לקחה אותו לרופא והרופא אמר שהוא צריך לנוח הרבה.

מאותו יום כשהגמדים היו מתעוררים כבר לא הלכו למיטה של אבא ואמא. היו

מתלבשים מהר ואמא הייתה לוקחת אותם לגן. תמיד היא הייתה ממהרת כדי

לחזור הביתה לטפל באבא ולפעמים הייתה באה מישהי לטפל באבא בבית וגם

הייתה מחזירה את הגמדים בימים שאמם עבדה עד מאוחר.

כשהגמדים חזרו הביתה כולם רצו לחבק את אבא שלהם, שהיה מאוד עייף ולא

היה מדבר בכלל. אבל הגמד הכי קטן היה נשאר בסלון וכועס. הוא לא אהב

לחבק את האבא כך, הוא התגעגע לימים בהם אבא היה קורא לו סיפורים, רוקד

איתו, מדגדג אותו... תמיד היה מסתכל על כל האבות של החברים ומתגעגע

לאבא הבריא שלו.

אמא כל הזמן אמרה לו: בוא תגיד שלום לאבא! תן לו חיבוק! והגמד לא רצה.

לילה אחד כשהגמד הקטן הלך לישון חלם חלום בו הופיע אבא שלו בריא ושמח

ואמר לו: בני היקר אני מאוד מתגעגע לחיבוקים שלך.... אולי החיבוק שלך הלך

לאיבוד והלילה תמצא אותו?

הגמד התעורר בבוקר וקפץ מהמיטה ורץ לחדר של אבא ואמא, נכנס למיטה

שלהם וטיפס על האבא ודגדג אותו וחיבק אותו והוא ראה שהאבא חייך את

החיוך שגמדון הכי אהב.

אמא התפלאה ושאלה אותו מה קרה לך היום גמדון? אתה לא כועס יותר?

והגמדון אמר לא. אתמול בלילה מצאתי את החיבוק שהלך לאיבוד, זה היה

החיבוק של אבא אז היום החזרתי לו אותו.

כל הגמדים הצטרפו לחגיגה וכולם חזרו ליהנות במיטתם של אבא ואמא. האבא

לא יכל לדבר אבל גמדון ידע שהוא מאוד אוהב אותו.