סכך לסוכה

כתב - לוין קיפניס

ממחרת יום הכיפורים עד ערב סוכות, טרח דוד עד אשר הקים לו סוכה.

בורות חפר, עמודים תקע, קורות מתח, קרשים העמיד, חלון קרע ודלת הציב.

בפטיש היכה, מסמרים תקע ותקרה של קנים עשה מעשה רשת- קמורה כעין הקשת.

לא היתה הסוכה חסרה אלא סכך.

לקח דוד משור וגרזן ויצא אל החצר.

פנה כה וכה וראה את הברוש.

-ברוש-ברוש, זקוף ראש! תן לי מענפיך סכך לסוכה!

-לא, ילדי, בין ענפי קינים נקלעו, בקינים ציפורים יקננו. אם תקצץ ענפי- את הקינים תחבל, את הציפור-

האם תחריד והאפרוחים הרכים יבכו מר.

הלך אל התאנה הזקנה.

-תאנה-תאנתי, זקנה- זקנתי! התתני לי מענפיך סכך לסוכה?

-לא, ילדי, לא, שנה-שנה אני מבשילה לך פרות, פגים ליקטת, תאנים ניערת, אכלת ונהנית

-אל תקצץ את ענפי!

הלך לו דוד אל הזית.

-זית- זית, ארוך-שרש ורחב-נוף! תן לי אתה מענפיך לסכך את סוכתי!

-לא, ילדי, לא, כל השנה זיתים גידלתי,

גידלתי-גידלתי עד כי הבשלתי, את המסיק הגיעה-ואתה רוצה לשבר ענפי?

הלך אל הרימון.

-רימון-זהב, רמון פז! אולי תיתן לי אתה מענפיך לסכך סוכתי?

-לא ולא, ילדי! מלא הייתי רימונים אדמונים, באו והורידו אותם מעלי- ערום נשארתי.

רק רימון יחיד נותר על ראשי, והריני מוכן לתת גם אותו לך לקשט בו את סוכתך,אך את ענפי לא אוכל

לתת.

קטף דוד את הרמון היחיד. והלך ובא אל התמרה.

- תמרה, שמשיה, תמרה יפה- פיה!

סוכה בניתי, קירות הקימותי, חלון קרעתי, דלת הצבתי- אך סכך אין לי לסכך אותה.

הלכתי אל הברוש, ביקשתי את התאנה, אל הזית פניתי ואל הרימון הפז- אך כולם לא יכלו לתת לי

מענפיהם.

אולי תואילי את לתת לי מכפותיך הנאות סכך לסוכה?

ענתה התמרה:

- בבקשה, ילדי! ראה, טור של כפות ארוכות וירקות נכפפות ויורדות למטה- נא ונא, אם רק

טפסן טוב אתה, קח משור ונסר את כולן, את כולן, אל תחשוש, לשנה הבאה אצמיח כפות

חדשות. ואם בן –חיל אתה – טפס ועלה עד ראש הצמרת, שם עומד לו לולב, ירוק ורענן- קחהו

גם אותו.

שמח דוד, לקח סולם גבוה, טיפס ועלה וקיצץ את כל הכפות הפרושות מסביב, ועד

ראש הצמרת הגיע והוריד את הלולב הרענן.

סיכך דוד את סוכתו בכפות התמרים ואת הלולב שם בתוך הסוכה פנימה, בתוך צנצנת

מלאה מים, למען יהיה ענוג ורענן כל ימי החג.

גן חיבוקים

02-6435051

גבעת בית הכרם 3/38

ruthyb9164@gmail.com

המקום נגיש לנכים

cover image designed by freepik